בנוגע להסכם עם לבנון אני בוחר לראות את 90 האחוזים של הכוס המלאה. בשעה שאנו פועלים להגן על יישובי הצפון ולהחזיר את השקט, צה"ל נמצא כעת בעומק לבנון, מעבר לליטני, כולל הבופור והסלוקי, ויוצר רצועת ביטחון ארוכה. מעל מיליון וחצי לבנונים נעקרו מביתם ואינם יודעים מתי יחזרו. אנחנו נמצאים בעיצומו של משחק שחמט רב-שכבתי מול איראן, שמנסה להגן על הפרוקסי שלה, בעוד לבנון זקוקה לניתוח להוצאת הסרטן של החיזבאללה. המטרה ברורה, והעיניים מופנות כל העת אל הכדור האמיתי – איראן.

בזירה הבינלאומית, אני מעדיף את אופן השיח הישיר בין נתניהו לבין דונלד טראמפ, גם ברגעיו הקשים, על פני מצב שבו אין שיח כלל. שיתוף הפעולה הזה הוא שהשיב חטופים והביא אותנו לשליטה ב-70 אחוזים מרצועת עזה, שם המציאות עומדת להשתנות לחלוטין. אל מול ממשל ביידן-האריס, אני בוחר בשיח עם טראמפ שהוכיח תוצאות בשטח והשמיד יכולות אדירות באיראן. אלו ימים של פתח חדש למזרח תיכון אחר, וחשוב לזכור שמה שיקבע את עתידנו הוא מה שאנחנו, היהודים, נעשה, ולא מה שיעשו האחרים.
בהקשר זה, אני בז לחברים ה"מדומיינים" או ה"אינטרסנטים" של "עיתונאים" כמו ברק רביד. הדיווחים הללו, באם הם נכונים ובאם לאו, גורמים נזקים חמורים ביותר למדינת ישראל. להערכתי, מדובר במבצעי תודעה עוינים, "פאר אקסלנס", שנועדו להשפיע על הציבור בישראל ועל האדמיניסטרציה האמריקאית. על שירות הביטחון הכללי לבדוק את מקורות ההשפעה הללו, שחלקם קשורים לקטאר ונמצאים בשפל מדרגה. האנשים הללו שמנסים לחבל בקשרים האסטרטגיים שלנו פשוט מסכנים את ביטחונה של מדינת ישראל.

בזירה הפוליטית הפנימית, אריה דרעי וש"ס היו ונשארו חלק אינטגרלי ומרכזי בגוש הימין. דרעי הוא מחבר קואליציוני קריטי, ולמרות "סטיות" כאלו ואחרות בדיבור של עסקנים חרדים מסוימים, הציבור החרדי מבין היטב שהדשא בגינה השנייה אינו קיים. גדי איזנקוט הפך ל"חוכא ואיטלולא" במערכת, והבלוף של ברית ה"משתבטים" התגלה בשיחותיו עם משה גפני. אין לגוש הימין ולחברה החרדית תחליף לשיתוף הפעולה עם המסורתיים והציונות הדתית, ורק נתניהו יכול להמשיך ולהוביל את החיבור הזה למציאות עניינית וטובה.
במקביל, מערכת המשפט נמצאת בשפל חסר תקדים תחת הנהגתה של גלי בהרב-מיארה. מדובר במישהי שמסכנת את ישראל וריסקה את מוסד הייעוץ המשפטי עם רצף של כישלונות מקצועיים. במידה וגוש הימין ינצח ונתניהו ירכיב את הממשלה, הצעד הראשון חייב להיות פיצול תפקיד היועץ המשפטי והחלפתה של בהרב-מיארה וכל החבורה המקיפה אותה בירושלים. מערכת המשפט צריכה תיקון עמוק, כולל בבית המשפט העליון, ואני מבטיח שמי שיהיה שר המשפטים הבא יצטרך לבצע את המשימה הזו ללא מורא.
הטור נכתב על סמך הדברים של פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו לעודד מנשה ב"ישראל הבוקר".
