מעולם לא עמד אדם אחד בעמדת כוח כה דורסנית, כשהוא משתמש במעטפת משפטית כדי לרוקן מתוכן את בחירת הציבור. גלי בהרב-מיארה אינה מתפקדת כיועצת משפטית, אלא כזרוע פוליטית לכל דבר ועניין, המנהלת מלחמת חורמה נגד הממשלה שנבחרה כדין. מה שקורה לנגד עינינו אינו "שמירה על סף", אלא שימוש לרעה ושיטתי בסמכות שמטרתו אחת: שיתוק הרשות המבצעת והחלפת רצון הבוחר באג'נדה פרטית.

בכל צומת הכרעה, מהחלטות ביטחוניות ועד מינויים בסיסיים, מיארה מתייצבת כחומה בצורה. היא אימצה לעצמה סמכות וטו שלא קיימת בשום ספר חוקים, והפכה את המונח "מניעה משפטית" לגרזן פוליטי שמונף מעל ראשי השרים. במקום לסייע לממשלה לממש את מדיניותה בגבולות החוק, היא פועלת באופן אקטיבי כדי להכשיל אותה, תוך יצירת תוהו ובוהו משלתי שפוגע בביטחון המדינה ובחוסנה. חומרת מעשיה חורגת מוויכוח משפטי שגרתי.
מדובר בחתירה תחת יסודות המשטר הדמוקרטי. כאשר פקידה שאינה נבחרת פועלת בשיטתיות לסיכול מדיניות הממשלה, היא אינה מגינה על החוק – היא מחריבה אותו. זוהי הפיכה שקטה, הנעשית בחדרים ממוזגים ובמכתבים רשמיים, אך תוצאותיה הרסניות לא פחות מאלו של מרידה גלויה.

בשל הנזק העצום שגרמה למרקם השלטוני בישראל, בהרב-מיארה אינה יכולה להסתפק רק בהתפטרות מיידית. יש לפתוח בחקירה פלילית או חקירת שב"כ מעמיקה שתבחן את המניעים מאחורי החלטותיה, את הקשרים הפוליטיים שהניעו את חוות דעתה, ואת החשד לניצול מכוון של מעמדה כדי לחתור תחת ריבונות המדינה.
מי שפוגע בליבת הדמוקרטיה הישראלית ומנסה להנדס את המציאות הפוליטית בכלים משפטיים, חייב לשלם את המחיר הציבורי והחוקי הכבד ביותר. העם דורש משילות, והצעד הראשון להחזרתה הוא הרחקת מי שהפכה את הייעוץ המשפטי לכלי דיקטטורי.
