ההתערבות המשפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה בעבודת הממשלה, כאשר השתמשה בתפקידה כיד לבלום את מהלכי הדרג המדיני, הגיעו לשיא היסטורי חסר תקדים במערכת הציבורית בישראל. החלטת בג"ץ שניתנה השבוע בעניין מינויו של אלוף רומן גופמן, חותמת שרשרת עימותים בלתי פוסקת של נקודות חיכוך מתועדות, שבהן הייעוץ המשפטי לממשלה פעל באופן אקטיבי כבלם חוקתי ומבצעי מול שרי הקואליציה והחלטות ראש הממשלה בנימין נתניהו מאז שנת 2023.
6+התייצבותה העקבית של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, נגד מהלכי הקואליציה פתחה חזית משפטית חסרת תקדים ומציגה תדירות התערבות יוצאת דופן של אירועים משמעותיים בתוך פחות מארבע שנים, נתון הגבוה משמעותית בהשוואה לקודמיה בתפקיד.
החיכוך הממסדי המרכזי החל כבר בשלבים המוקדמים של הקמת הממשלה, כאשר בחודשים ינואר ופברואר 2023 הגישה היועמ"שית חוות דעת מקיפה וחריפה נגד הרפורמה המשפטית כולה, כולל חוקי הסבירות וההתגברות, בטיעון שהיא פוגעת במבנה הדמוקרטי ובמאזן הרשויות.
6+באותה תקופה ממש הציבה בהרב-מיארה בלם משמעותי ראשון בגזרת המינויים הפוליטיים, כאשר התייצבה בבג"ץ נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר הפנים והבריאות. היועמ"שית קבעה בחוות דעתה הרשמית כי המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל עברו הפלילי של דרעי והתחייבותו לפרוש מהחיים הציבוריים במסגרת הסדר הטיעון שלו, עמדה שהתקבלה במלואה על ידי שופטי בג"ץ שפסלו את המינוי.
במהלך שנת 2023 המשיכה היועמ"שית בעימות חזיתי מול יוזמות החקיקה של הקואליציה וניהנה מלחמת חורמה נגד חוק ביטול עילת הסבירות וחוק הפסקת כהונה. בחודשים יוני ויולי 2023 הגדירה בהרב-מיארה את החוק לצמצום עילת הסבירות ככזה היוצר "חור שחור" משפטי שפוגע בביקורת השיפוטית על שרים ויוצר ריכוז כוח בלתי סביר בידי הממשלה, ואף סירבה להגן עליו בפני שופטי בג"ץ.
6+במקביל, היא תקפה בחריפות את חוק הפסקת כהונה שנועד להקל על הדחתה, וקבעה כי מדובר בחקיקה פרסונלית שנועדה להלך אימים על מערכת אכיפת החוק ולפגוע בעצמאות מערך הייעוץ המשפטי – דבר המהווה ניגוד עניינים ברור. לאחר מכן מיארה אף עתרה נגד הדחתה לבג"ץ, שם השופטים קיבלו את עמדתה.
העימותים המשפטיים גלשו גם למשרדי הממשלה, ובמהלך שנת 2024 התייצבה בהרב-מיארה מול השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתנגדה להרחבת סמכויותיו. היא ביקרה את התיקונים המתוכננים בפקודת המשטרה בטענה שהם פוגעים בעצמאות המבצעית של הארגון ומכפיפים אותו לשיקולים פוליטיים, מה שהוביל בסופו של דבר להגבלת חלק מסמכויותיו של השר. באותה שנה היא הציבה הגבלות והסדר ניגוד עניינים הדוק גם סביב שר התקשורת שלמה קרעי, בשל טענות לזיקה לאתרי חדשות.
6+אחד ממוקדי העימות והחריפים ביותר מול הדרג המדיני נרשם סביב משבר חוק הגיוס שהתפתח לאורך שנת 2024. היועמ"שית קבעה באופן נחרץ כי הנוסח שהממשלה מנסה לקדם אינו שוויוני, אינו כולל מנגנוני אכיפה אמיתיים ופוגע בעיקרון השוויון בין האזרחים.
עם פקיעת תוקף החלטת הממשלה שלא לאכוף את הגיוס, הבהירה בהרב-מיארה כי המינה מחויבת משפטית לעצור באופן מיידי את התקציבים למוסדות התורה עבור מי שלא מתגייס ולהתחיל בהליכי גיוס חרדים בפועל, צעד שהוביל להתנגשות חזיתית מול נתניהו והמפלגות החרדיות. ההתנגדות לחקיקה נמשכה גם מול הצעות חוק בנושאי דת ומדינה של הקואליציה, אותן הדפה היועמ"שית בטיעון שהן פוגעות בסטטוס-קוו, מגבירות כפייה דתית ופוגעות בזכויות אזרחיות, לצד חסימת יוזמות שנועדו לפצל את תפקידה או להפוך את חוות דעתה להמלצה בלבד.
6+בשנתיים האחרונות גלש העימות המשפטי אל תוך רגישויות מערכת הביטחון והגיע לשיאו סביב מינויי המפתח לראשות שב"כ והמוסד. בינואר 2025 התנגדה היועמ"שית למינויו של האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, בטענה לקשרים קרובים עם נתניהו שמעוררים חשש לניגוד עניינים ופגיעה בעצמאות המוסד הביטחוני, דבר שהוביל לדחיית המינוי.
בפברואר 2026 רשמה בהרב-מיארה התנגדות חריפה נוספת, הפעם נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, עקב פגמים חמורים בטוהר המידות ונוהל אמינות סביב "פרשת הפעלת הקטין אורי אלמקייס". הדיון הדרמטי הגיע לפתחם של שופטי העליון, שדחו לאחרונה את העתירות נגד גופמן ברוב דעות של השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין שקבעו כי לא נפל דופי ערכי במעשיו של האלוף בפרשה והטיחו ביקורת בעותרים.
6+מנגד, השופטת דפנה ברק-ארז הציגה דעת מיעוט נוקבת שתאמה את רוח הייעוץ המשפטי, וקבעה כי "שאלת ההפקרה" והפגמים בתשתית העובדתית של הוועדה אינם מאפשרים את אישור המינוי בשלב זה, מה שממחיש את עומק השבר ורוח הגב שקיבלה עמדתה העקרונית של היועמ"שית מול מהלכי הממשלה.
הנתונים ההשוואתיים והוויכוחים הציבוריים סביב מוסד היועמ"ש חושפים בעיקר את עומק הדרמה המוסדית והתפיסתית במדינת ישראל: יועצים כמו יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט תועדו במספרים נמוכים בהרבה של התערבויות פומביות ישירות ויציאה חזיתית נגד עמדת השרים, בעוד שגלי בהרב-מיארה חצתה כל רף קודם בפחות מארבע שנים.
6+רצף ההתנגדויות הזה מהווה הוכחה חותכת לקיומה של "ממשלת צללים משפטית" ופקידותית, המשתמשת בכוחה כדי לבלום את ריבונות הבוחר, לשבש מינויים של קצינים מוערכים ולסכל צווים חיוניים לשעת חירום ושינויים מבניים חיוניים.
